ספר מעניין המראה איך האמריקניזציה והתאגידים מסממים את ההמון ומונעים ממנו חיות ואושר. הספר מציע אקטיביזם נגדי, קורא לו שיבוש תרבות (culture jamming), ומנבא לו לשנות את העולם.
בהתחשב בעובדה שהספר פורסם ב-1999, ומתאר מסכת נסיונות להתמודדות עם התאגידים שמתחילה כבר בשנות ה- 70, מפתיע לראות עד כמה הוא רלוונטי היום. ההתעוררות שבסיסה נעוץ עמוק באלף הקודם, מתחילה לפרוח היום, ולהוביל את ה'קוליות' החדשה, המחליפה את ה'קוליות התאגידית' וה'קוליות של הצריכה'.
קל מאוד להזדהות עם הספר, שכן הוא נוגע בנושאים עכשוויים. הבעיה זועקת היום יותר מבעבר.
רשימה חלקית של הבעיות של האמריקניזציה (המכתיבות דרך חיים מעוותת): אוכל מוכן, קניונים, פקקים בכביש, תרופות נוגדות דיכאון, אנורקסיה, פשע, זיהום אויר, זיהום מים, זיהום גנטי, מותגי תאגידים.
לחילופין ניתן לחיות אחרת: לגדל ירקות בגינה, לבשל ולאכל בחיק המשפחה, לנסוע באופניים או ברכבת, לטייל בטבע, להתנדב לעזור לזולת, להתשמש במוצרים יד שניה.
משחק החיים שלנו צריך לעבור שינוי. פשוט צריכה להיות נוסחה אחרת למקסימיזציה ונצחון. לא של הפרט, כי בטווח הרחוק, גם הפרט שמנצח, מפסיד בשורה התחתונה, כי האושר הוא סינרגטי. ככל שיש יותר מסביב, יש לכולם עוד יותר. כל חוסר מוריד מהאושר הכללי, יותר מערכו החלקי.
כמה עובדות מעניינות מן הספר:
- 1886 – החלטה משפטית במקרה סנטה קלרה נגד חברת הרכבות דרום פסיפיק, המעניקה לתאגיד את הכח שהיה שמור עד כה לאזרחים בלבד – יישות משפטית נפרדת, סימנה את תחילת התפתחות הגידול הסרטני הנקרא תאגיד, שחוסר אנושיותו בא לידי ביטוי במטרתו למקסם רווחים תוך שימוש בכלים בלתי חוקיים, שכן ההעמדה לדין על אי החוקיות של המעשים, הינה רלוונטית רק לבני אדם.
- אמת המידה של התפתחות כלכלית, GDP, כוללת בתוכה הן צמיחה והן נזק. גם הוצאות על ניקוי נזקי מיכלית נפט מוסיפות למדד זה, אף שברור שאין סכום זה אמת מידה להתפתחות. המדד מתעלם לחלוטין מהנזק המצטבר שערכו כמובן שלילי, ומחושב בוואקום. ישנן גישות מדידה אלטרנטיביות של התפתחות כלכלית הכוללות גם את הנזקים.
מים (meme) שרצוי לקדם:
עלות אמיתית (true cost) מחיר כל מוצר צריך לשקף את האמת האקולוגית שלו, כלומר את העלות של הניקוי המחזור והנזק שהוא מותיר.
התזמון של קריאת הספר – בפסטיבל האקולוגיה בסינמטק, נתן אישרור נוסף לצדקת הדרך. הגיע הזמן לחיות חיים אמיתיים ולא מתוכנתים ע"י מכשירי שליטה כמו הטלויזיה, אשר בצורה מלאכותית קובעים לצופה על מה לצחוק או לבכות, עם תזמון מדויק, קובעים מה טוב או נכון, מה לצרוך.
החלטות:
להרחיב את ההמנעות מטלויזיה מעבר לגבולות הבית. לא די שאין טלויזיה בבית כבר שנים רבות – יש להתעקש לסגור אותה בנוכחות משפחתי בכל מקום בו אנו נמצאים. להסביר את השפעתה השלילית הנובעת מטלטלות מלאכותיות – פסולת שמושלכת לתודעה הציבורית, ומהווה מזהם נפשי.
ברכישת מכשיר חשמלי בעתיד (לדוגמא מקרר או מחשב), להעלות למקסימום בסולם השיקולים את הרעש שהוא מייצר, ואת החסכון באנרגיה.
ולסיום ציטוט של א. פ. שומאכר, 1973
E. F. Schumacher, Small is beautiful: A Study of Economics as If People Mattered
"להשיג את מקסימום איכות החיים במינימום צריכה".
the aim should be to obtain the maximum of well-being with the minimum of consumption
