ממש לאחרונה קיבלתי שם חדש. מיה בת השנה היא ההוגה של השם. כבר מזה זמן היא קוראת לי אבא, אבל היא החליטה עכשיו גם על שם חיבה. אָבַּי (Abai).
פרט להיות השם חביב ביותר, ולעובדה כי הוא תמיד משרה עלי אוירה חגיגית נינוחה ואוהבת, יש לו עומק מיוחד. ניתן לראות את השם כאבא ברבים עם שייכות. משהו כמו אבותי, אך קרוב, אישי, ולא רשמי כל כך.
השייכות, היא מהות המשפחה, ומעין קבלה מצד מיה לקרבה ביננו.
הרבים, הוא התייחסות מיוחדת מאוד ובעלת תפקיד בשפות רבות המסמל כבוד רב לאחר (נימוס), או אף פניה לדרג רם כמו מלך.
הצרוף פשוט נפלא.
לא ברור איך הגיעה לשם זה מיה, אך הוא מבורך, ואני מקבל אותו עלי.
