נסיעה ברכבת יכולה להיות מאוד מעניינת אם מודעים למארג הסיפורים הסובבים. מוצלחת יותר מסיפור שנתפר לצורך סרט. המתמטיקאי הצעיר שעבר על הוכחות בסיסיות של איזומורפיזם בהמתנה לרכבת וסיפר שהוא לומד בתל אביב ונהנה מאוד מהנושא, הזוג המבוגר הספרדי שהתיישב מולי והראה חברות טובה לאחר הרבה שנות נישואין. היה נחמד לצותת ולראות שבשיחות סתמיות אוצר המילים הוא מצומצם מספיק כדי שאוכל לעקוב אף עם הידע הדל שלי בשפה. מצב הביש של החייל הירוק לידי שלא ברורה היתה לו נקודת המפגש של יום ראשון בבוקר, ודף ההוראות נשכח במקום לא ידוע בבית. הוא נראה קצת מיואש ושוחח על כך עם חברים משפחה וקולגות. הגברת שניסתה להפעיל לראשונה את אוזנית השן הכחולה שלה עם הטלפון ונעזרה בחוברת ההוראות. הפיסיקאי הישומי שישב מן העבר השני של המעבר מתכונן לבחינה, אולי היום. חוזר שוב ושוב על חישובים ומדפדף בספר החולש על תחומים רבים בפיסיקה. זוג הבחורות מהספסל העוקב המגיעות לתל אביב מן הדרום. לבושות ומאופרות לקראת יום חדש של ריגושים בעיר הגדולה. צעיר החושף שנוהג לצרכי עבודה ללא רשיון, שחברו כבר נתפס על עברה דומה ומספר עברות אחרות וחבר זה דוחק בו להייטיב דרכיו. הבחורה אליה הוא מדבר מאוהבת בו מעבר לראשה. כולם עם טלפון נייד, בזמן שיחה, בסיומה או לפניה. מדברים בקול רם, מתעלמים מהסביבה. אולי משימים עצמם כמדברים, ולמעשה אין אדם מן הצד השני. שיחה בקול רם נשמעת ואני מצליח לשמוע את שני הצדדים. הפרוטוקול השגור של שיחות טלפון סתמיות שלום X, היי מה נשמע, בסדר גמור, ואצלך … ואיך … מגלה ששניהם יושבים ברכבת וחושב שזה מוזר שהם מדברים בטלפון זה עם זה, למרות שהמרחק הוא רק מספר מטרים בינהם. מבין לאחר כמה משפטים שהם לא משתמשים בטלפון, אלא בגלי קול פשוטים מפה לאוזן. בהחלט יוצאי דופן.
הכל קורה ביחד. רשת התרחישים רוחשת ושולחת ידיים לשאר העולם מחוץ לרכבת. סיפורים נפגשים ומשפיעים זה על זה. משפיעים גם עלי.
